מיגרנה והורמונים: מה הקשר, ומה חשוב לדעת על גלולות, טיפול הורמונלי והיריון?

מיגרנה היא הרבה יותר מכאב ראש "רגיל". מדובר בהפרעה נוירולוגית שכיחה, הפוגעת במיוחד בנשים ובולטת בעיקר בשנות הפוריות. אחת הסיבות לכך היא הקשר ההדוק בין מיגרנה לבין תנודות ברמות ההורמונים הנשיים, ובעיקר האסטרוגן.

שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי, היריון, התקופה שלאחר הלידה וגיל המעבר יכולים להשפיע על תדירות המיגרנות ועל עוצמתן. גם גלולות למניעת היריון וטיפולים הורמונליים עשויים להשפיע על המיגרנה — לעיתים לטובה ולעיתים דווקא להחמיר אותה.

מה חשוב לדעת על אמצעי מניעה הורמונליים, כיצד מתייחסים למיגרנה בגיל המעבר ומה קורה במהלך ההיריון ולאחר הלידה.

למה מיגרנה שכיחה יותר אצל נשים?

מיגרנה שכיחה פי כמה בנשים בהשוואה לגברים, ובשנות הפוריות היא מופיעה בשיעורים גבוהים במיוחד.

אחד ההסברים המרכזיים לכך הוא הרגישות של מערכת העצבים לשינויים ברמות האסטרוגן. רמת האסטרוגן עצמה היא לא בהכרח הבעיה, אלא לעיתים דווקא השינוי המהיר בה.

ירידה חדה ברמות האסטרוגן, כפי שקורה לקראת הווסת או לאחר הלידה, עלולה לשמש טריגר להתקף מיגרנה אצל נשים רגישות.

זו גם הסיבה שחלק מהנשים מדווחות על קשר ברור בין התקפי המיגרנה לבין שלבים מסוימים במחזור החודשי.

מיגרנה וסתית – למה היא מופיעה דווקא סביב המחזור?

כאשר התקפי מיגרנה מופיעים באופן קבוע בסמוך לווסת, מדובר לעיתים ב"מיגרנה וסתית".

הירידה ברמת האסטרוגן המתרחשת לפני הופעת הווסת עשויה לעורר התקף. אצל חלק מהנשים ההתקפים בתקופה זו אף ממושכים או עמידים יותר לטיפול.

במקרים מתאימים ניתן לשקול אסטרטגיות שמטרתן לצמצם את התנודות ההורמונליות, למשל שימוש רציף באמצעי מניעה הורמונליים מסוימים. הבחירה תלויה כמובן בסוג המיגרנה ובגורמי הסיכון האישיים.

איך גלולות והורמונים משפיעים על מיגרנה?

התשובה אינה אחידה.

אצל חלק מהנשים שימוש בגלולות או בתכשירים הורמונליים מביא לשיפור בתדירות המיגרנות, אצל אחרות עלולה להופיע החמרה, ואצל חלק לא יהיה שינוי משמעותי.

לכן אין "גלולה אחת שמתאימה לכל מי שסובלת ממיגרנה". הבחירה צריכה להתחשב בכמה גורמים: האם המיגרנה מלווה באאורה, האם קיימים גורמי סיכון נוספים לשבץ או לקרישי דם, מה גיל האישה ומה מטרת הטיפול ההורמונלי.

מיגרנה עם אאורה ומיגרנה ללא אאורה – למה ההבדל חשוב?

מיגרנה ללא אאורה מתבטאת לרוב בכאב ראש פועם, לעיתים בצד אחד, ויכולה להיות מלווה בבחילות וברגישות לאור ולרעש.

במיגרנה עם אאורה מופיעים בנוסף, לפני כאב הראש או במהלכו, תסמינים נוירולוגיים חולפים. השכיחים ביותר הם הפרעות ראייה כגון הבזקי אור, כתמים או קווים גליים, אך ייתכנו גם נימול, הפרעה בדיבור או תסמינים נוירולוגיים אחרים.

ההבחנה חשובה משום שמיגרנה עם אאורה קשורה לעלייה מסוימת בסיכון לשבץ איסכמי. הסיכון המוחלט אצל אישה צעירה ובריאה עדיין נמוך, אך הוא עולה כאשר מצטרפים גורמי סיכון נוספים כגון עישון, יתר לחץ דם או שימוש באסטרוגן במינונים מסוימים.

גלולות למניעת היריון ומיגרנה ללא אאורה

בנשים הסובלות ממיגרנה ללא אאורה אין בהכרח איסור על שימוש בגלולות משולבות.

כאשר מחליטים להשתמש בתכשיר המכיל אסטרוגן, מקובל להעדיף מינון אסטרוגן נמוך ככל האפשר ובהתאם לפרופיל הסיכון האישי.

בחלק מהמקרים ניתן להעדיף תכשירים המבוססים על אסטרדיול, ובנשים עם גורמי סיכון נוספים ניתן לשקול מעבר לאמצעי מניעה המבוסס על פרוגסטין בלבד.

אצל נשים הסובלות ממיגרנה וסתית, שימוש רציף בגלולות ללא הפסקה חודשית עשוי לעיתים להפחית את התנודות באסטרוגן ולסייע בהפחתת ההתקפים.

מה לגבי מיגרנה עם אאורה?

כאן נדרשת זהירות רבה יותר.

בנשים עם מיגרנה עם אאורה מקובל בדרך כלל להעדיף אמצעי מניעה שאינם מכילים אסטרוגן, ובפרט כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כגון עישון, יתר לחץ דם, השמנה משמעותית, רקע לקרישיות יתר או גורמי סיכון וסקולריים אחרים.

אפשרויות המבוססות על פרוגסטין בלבד כוללות, בין היתר, גלולות פרוגסטיניות והתקן תוך־רחמי הורמונלי.

בכל מקרה, ההחלטה צריכה להתקבל לאחר הערכה אישית של סוג המיגרנה, תדירות האאורה והסיכון הכולל.

מה לגבי טבעת נרתיקית או מדבקה למניעת הריון?

גם הטבעת הנרתיקית וגם המדבקה הן אמצעי מניעה משולבים המכילים אסטרוגן ופרוגסטין.

לכן מבחינת הערכת הסיכון הן אינן נחשבות "ללא אסטרוגן", וההתייחסות אליהן דומה בעיקרון להתייחסות לגלולות משולבות.

בנשים עם מיגרנה עם אאורה יש לשקול חלופות שאינן מכילות אסטרוגן.

אמצעי מניעה על בסיס פרוגסטין בלבד

אמצעי מניעה שאינם מכילים אסטרוגן מהווים אפשרות חשובה במיוחד לנשים עם מיגרנה עם אאורה או לנשים עם גורמי סיכון וסקולריים נוספים.

בקבוצה זו נמצאים גלולות פרוגסטיניות, התקן תוך־רחמי הורמונלי, שתל תת־עורי ותכשירים נוספים.

אצל חלק מהנשים שימוש רציף בפרוגסטין אף עשוי להפחית תנודות הורמונליות ולשפר מיגרנה הקשורה למחזור.

מיגרנה בגיל המעבר – למה לפעמים דווקא יש החמרה?

בשנים שלפני הפסקת הווסת, תקופת הפרימנופאוזה, רמות האסטרוגן נעשות לא יציבות ולעיתים עולות ויורדות בצורה חדה.

עבור אישה הרגישה לתנודות הורמונליות, תקופה זו עלולה להיות מלווה בהחמרה זמנית בתדירות המיגרנות.

לאחר שהמחזור נפסק לחלוטין ורמות ההורמונים מתייצבות, אצל נשים רבות חל דווקא שיפור.

האם אישה עם מיגרנה יכולה לקבל טיפול הורמונלי בגיל המעבר?

ברוב המקרים עצם קיומה של מיגרנה אינה מהווה הוריית נגד לטיפול הורמונלי בגיל המעבר, וגם מיגרנה עם אאורה אינה בהכרח שוללת טיפול כזה.

כאשר יש צורך בטיפול הורמונלי, מקובל להעדיף מתן אסטרוגן דרך העור, למשל באמצעות מדבקה או ג'ל, ובמינון היעיל הנמוך ביותר.

היתרון של מתן דרך העור הוא יצירת רמות אסטרוגן יציבות יחסית והימנעות מהתנודות שעלולות לעורר מיגרנה אצל חלק מהנשים.

חשוב להבחין בין גלולות למניעת היריון לבין טיפול הורמונלי בגיל המעבר: מדובר במינונים, בתכשירים ובפרופיל סיכון שונים לחלוטין.

מה קורה למיגרנה במהלך ההיריון?

אצל רוב הנשים הסובלות ממיגרנה, ובעיקר מיגרנה ללא אאורה או מיגרנה הקשורה לווסת, ההיריון מביא דווקא לשיפור.

במהלך ההיריון רמות האסטרוגן עולות בהדרגה ונשארות יציבות יחסית, ולכן התנודות המאפיינות את המחזור החודשי נעלמות.

אצל חלק קטן מהנשים המיגרנה עלולה להימשך או להחמיר, ולעיתים כאבי ראש חדשים מופיעים לראשונה בתקופת ההיריון.

כאב ראש חדש בהיריון או לאחר לידה – לא תמיד זו מיגרנה

זהו אחד המסרים החשובים ביותר.

כאב ראש חדש, חריג או שונה מהרגיל במהלך ההיריון או בשבועות שלאחר הלידה מצריך הערכה רפואית.

בתקופות אלה יש סיבות נוספות לכאב ראש שאסור לפספס, ובהן יתר לחץ דם הקשור להיריון, פרה־אקלמפסיה, קריש דם בוורידי המוח ומצבים נוירולוגיים נוספים.

יש לפנות לבדיקה במיוחד כאשר כאב הראש חזק או פתאומי, שונה מהתקפים קודמים, מלווה בהפרעת ראייה, חולשה, בלבול או הפרעת דיבור, או מופיע יחד עם לחץ דם גבוה או תחושה כללית חריגה.

למה מיגרנות יכולות לחזור לאחר הלידה?

לאחר הלידה מתרחשת ירידה חדה מאוד ברמות האסטרוגן. אצל נשים הרגישות לשינויים הורמונליים, הירידה הזו עלולה לגרום לחזרת התקפי המיגרנה.

גם חוסר שינה, עייפות, דילוג על ארוחות והתייבשות — כולם שכיחים מאוד בתקופה שלאחר הלידה — עלולים להוסיף טריגרים נוספים.

אצל חלק מהנשים המיניקות קיימת תקופה ארוכה יותר ללא ביוץ וללא מחזורים סדירים, ולכן לעיתים המיגרנה חוזרת מאוחר יותר.

אז איך בוחרים נכון?

כאשר אישה עם מיגרנה שוקלת שימוש בגלולות, אמצעי מניעה הורמונלי או טיפול הורמונלי בגיל המעבר,אנחנו לא פוסלים מראש טיפול הורמונלי — אבל יש להתייחס לסוג המיגרנה, , נוכחות אאורה, תדירות ההתקפים, עישון, לחץ דם, משקל, וגורמי סיכון נוספים, לצד מטרת הטיפול והעדפות האישה.

המסר החשוב ביותר

מיגרנה אינה מחלה אחת שמתנהגת באופן זהה אצל כולן. הקשר בינה לבין הורמונים מורכב, אך דווקא משום כך קיימות כיום אפשרויות רבות להתאים את אמצעי המניעה או הטיפול ההורמונלי בצורה בטוחה ומדויקת יותר.

אם את סובלת ממיגרנות ושוקלת להתחיל גלולות, להחליף אמצעי מניעה או להתחיל טיפול הורמונלי בגיל המעבר — מומלץ לא לעשות זאת על בסיס המיגרנה בלבד או להימנע מטיפול יעיל מתוך חשש. ייעוץ רפואי מותאם יכול לסייע לבחור את האפשרות המתאימה ביותר עבורך, תוך איזון בין התועלת, איכות החיים והסיכון האישי.