אטרופיה נרתיקית בגיל המעבר - מהם הגורמים? איך מאבחנים, ואיך מטפלים?

גיל המעבר (מנופאוזה) מביא עמו שינויים פיזיולוגיים רבים בגוף האישה, שאחד הבולטים שבהם הוא אטרופיה נרתיקית. מצב זה, המהווה חלק מהתסמונת האורוגניטלית של גיל המעבר, נובע מירידה חדה ברמות האסטרוגן – ההורמון האחראי עובי רקמת הנרתיק, הלחות והאלסטיות שלה. ככל שרמות האסטרוגן פוחתות, רקמת הנרתיק עוברת תהליכי דלדול, הופכת דקה ויבשה, ואספקת הדם אליה מצטמצמת.

שכיחות ותסמינים: מתי כדאי לחשוד?

מחקרים מעידים כי בין 80% ל-60% מהנשים בגיל המעבר חוות תסמינים של אטרופיה נרתיקית. התסמינים נוטים להחמיר ככל שחולף הזמן מהפסקת הווסת:

• יובש וגירוי: תחושת יובש מתמשכת המלווה בגרד וצריבה.

• כאב בקיום יחסי מין (דיספראוניה): בשל אובדן הגמישות והלחות, קיום יחסי מין מלווה בכאב, ובמצב מתקדם אף חוסר יכולת לקיים יחסי מין .

• דימום קל: הרקמה הדקה שברירית ועלולה להיפצע או להיקרע בקלות, בניגוב או לאחר יחסי מין.

• אי נוחות באגן ובעיות שתן: תחושת לחץ באגן ועלייה בסיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן עקב השינוי בסביבת הנרתיק.

האם זו אטרופיה נרתיקית אן דלקת בשתן או דלקת?

אחד הקשיים המרכזיים הוא אבחנה מוטעית. נשים רבות מפרשות את היובש והגרד כזיהום פטרייתי ונוטלות טיפולים שלא גורמים לשיפור בתלונות. קשה לעיתים להבדיל בין דלקת בדרכי השתן לבין צריבה הנובעת מאטרופיה. בעוד שדלקת מאופיינת בדחיפות ותכיפות במתן שתן, אטרופיה גורמת לצריבה כרונית יותר. אבחון מדויק על ידי רופאת נשים הכרחי כדי להתאים את הטיפול הנכון.

מהם הפתרונות הטיפוליים לאטרופיה נרתיקית?

הטיפול המרכזי והיעיל ביותר לטווח ארוך הוא טיפול הורמונלי מקומי. בניגוד לטיפול הורמונלי מערכתי (בכדורים או במדבקות), הטיפול המקומי פועל ישירות על רקמת הנרתיק עם ספיגה מזערית למחזור הדם.

מהן אפשרויות הטיפול האסטרוגני המקומי?

1. קרם נרתיקי (אובסטין): מאפשר מריחה חיצונית ופנימית, יעיל מאוד ליובש ניכר.

2. טבליות אסטרוגן (וגיפם): טבליות קטנות המוחדרות לנרתיק, נחשבות לאסתטיות ונוחות לשימוש.

3. פתילות אינטרה רוסה (Intrarosa): מכילות פראסטרון (DHEA) שהופך לאסטרוגן ולאנדרוגן בתוך תאי הנרתיק.

חשוב לדעת : ניתן להתחיל טיפול הורמונלי מקומי בכל גיל, ללא קשר לנטילת טיפול הורמונלי סיסטמי (מערכתי). הטיפול ההורמונלי המקומי נחשב בטוח גם עבור נשים לאחר סרטן שד הנוטלות טמוקסיפן, שכן רמת הספיגה המערכתית שלו זניחה.

השיפור המושג ברקמת הנרתיק חולף עם הפסקת הטיפול ולכן יש להתמיד בטיפול ולא להפסיקו כשהתלונות חולפות.

מהן אפשרויות הטיפול הנוספות באטרופיה נרתיקית ?

לצד הטיפול ההורמונלי, קיימות אפשרויות נוספות:

• הזרקות חומצה היאלורונית: ניתן לשלבן עם טיפול הורמונלי לשיפור מיידי של הלחות והאלסטיות של הרקמה.

• לייזר נרתיקי וגלי רדיו (RF): טכנולוגיות המגרות יצירת קולגן והתחדשות תאים ללא שימוש בהורמונים, ומתאימות לנשים שאינן מעוניינות או יכולות להשתמש באסטרוגן. הטיפול בלייזר נרתיקי מהווה פריצת דרך טכנולוגית בשיקום הנרתיק, והוא מציע פתרון יעיל לנשים הסובלות מאטרופיה נרתיקית, במיוחד לאלו המעוניינות בגישה שאינה הורמונלית.

מהו טיפול בלייזר נרתיקי?

מדובר בטכנולוגיה המבוססת על חימום מבוקר של דפנות הנרתיק. אנרגיית הלייזר גורמת למיקרו-טראומה ברקמה, המביאה לשיפור באספקת הדם לרקמת הנרתיק ומגרה את תאי הנרתיק ליצור קולגן ואלסטין. כתוצאה מכך, רקמת הנרתיק הופכת עבה יותר, גמישה יותר ובעלת רמת לחות גבוהה יותר, מה שמוביל להקלה משמעותית ביובש ובכאבים בזמן קיום יחסי מין.

איך מתבצע הטיפול בלייזר נרתיקי?

הטיפול מבוצע במסגרת מרפאתית על ידי רופאת נשים מומחית, תוך דגש על נוחות מירבית למטופלת:

• הטיפול נחשב להליך בטוח שאינו כרוך בכאב, ואין צורך באלחוש מקומי.

• כל מפגש טיפולי נמשך כ-15 דקות בלבד, מה שמאפשר לשלב אותו בקלות בסדר היום העמוס.

• לקבלת תוצאות מיטביות וארוכות טווח, מקובל לבצע סדרה של 3-4 טיפולים.

• הטיפולים מתבצעים במרווחים של 4-6 שבועות זה מזה, כדי לאפשר לרקמה להתחדש ולבנות את עצמה מחדש בין מפגש למפגש.

• אחד היתרונות הבולטים של הטיפול בלייזר הוא החזרה המלאה לתפקוד יומיומי.

למי מתאים הטיפול בלייזר נרתיקי?

1. נשים שאינן מעוניינות בטיפול באסטרוגן מקומי.

2. נשים עם התוויות נגד לטיפול הורמונלי.

נשים המעוניינות בטיפול משלים לשיפור תפקוד של רקמת הנרתיק.

אטרופיה נרתיקית היא מצב רפואי שכיח בעל משמעות רפואית ותפקודית. פנייה מוקדמת להערכה מקצועית ע"י רופאת נשים תאפשר התאמת טיפול אישי – מהורמונים מקומיים ועד טכנולוגיות מתקדמות – ותחזיר לך את איכות החיים והבריאות תקינה של הנרתיק.

ד"ר נגה פורת, מומחית ברפואת נשים, ילוד וגיל המעבר.

.